3 ימי מכירה מטריפים, הנחות אקססוריז לאימהות, ליין המוצרים של ניקה ועוד הפתעות.

לחצי כאן להוריד את קטלוג קיץ 2012

אם את לפני לידה, את בטח לא מעוניינת לשמוע על ניתוח קיסרי,

אבל כש- 20% מהלידות בישראל הן ניתוח קיסרי,

חשוב לקרוא ולהיות מוכנים, בבחינת "לא יועיל, לא יזיק".

אם את לפני קיסרי אלקטיבי (מוזמן) – הכתבה הזו בשבילך.

להלן סדרת טיפים לניתוח קיסרי

1. לדבר עם התינוק – הטיפ הכי חשוב בעיניי, במיוחד אם הקיסרי הוא אלקטיבי – בכניסה לחדר ניתוח – דקה לפני, לטפי את הבטן וספרי לעוברון/עוברית המתוקים שלך מה הולך לקרות. ספרי להם למה הלב של אמא דופק כ"כ חזק, ושממש עוד מעט אתם נפגשים – מעין הכנה רגשית לתינוק.
2. אלופירסט – תרסיס הפלא – מכיל אלוורה, פרופוליס, ו-11 תמציות צמחים נוספות – לריסוס על הצלקת הניתוחית. לאחר הלידה האלו פירסט מסייע בחיטוי איזור הטבור של התינוק ועוד.
3. מלווה בחדר ניתוח – אם את לקראת ניתוח אלקטיבי נוכחות של מלווה בחדר ניתוח יכולה לעשות את ההבדל בין לידה מנוכרת ומאיימת קצת, לבין לידה שבה מלווה לידך, ומחזיק לך את היד.כשיוצא התינוק/ת יש גם מי שינגב לך את דמעות ההתרגשות, וגם מי שיצלם.
4. לפני הכניסה לחדר ניתוח לבקש בקשות: שלא יקשרו לך את הידיים או שישחררו עם יציאת התינוק שתוכלי לגעת בו, שיניחו את התינוק עלייך, שיתנו לבן זוגך לחתוך את חבל הטבור, שבן זוגך ילווה אותו לתינוקיה, וכו' – ברב בתי החולים יכבדו לפחות חלק מהבקשות שלך. בחרי מה הכי חשוב לך ונסי להתעקש עליו.
5. חיוך ואנרגיות טובות – להיכנס לחדר ניתוח בחיוך, גם אם לא תכננת, זו הדרך של התינוק שלך לצאת, כבדי את זה.  שאלי לשמם של הצוות – המרדים, המיילדת, הרופאים. ספרי להם מה שמך, ולמה הגעת לניתוח. בקשי מהם שיסבירו לך מה הם עושים– אם את מעוניינת, או שיגידו לך דקה לפני שהתינוק יוצא.
6. התאוששות – נמשכת כשעתיים או עד שמצליחים להזיז את הרגליים, לא להתבייש לקחת משכך כאבים – שכן הכאבים אחרי ניתוח חזקים.
7. הנקה - נכון להרגע, רק בבי"ח לניאדו נותנים להניק בחדר התאוששות – בקשי, אולי יפתיעו אותך, ואם לא, בקשי שיביאו אלייך את התינוק מיד עם הגעתך למחלקה. אם את רוצה רק להניק הזכירי לאחיות לשים פתק גדול בעריסה של התינוק "הנקה בלבד", שכן לפעמים הן משערות שאם את אחרי ניתוח, אין לך כח לקום להניק, וצריך לתת בקבוק. אם משהו לא מסתדר – מומלץ להכין מבעוד מועד טלפון של יועצת הנקה טובה.
8. לקום – מיד כשמתאפשר (בדר"כ נותנים לקום אחרי 6-8 שעות), בקשי שיוציאו לך את הקטטר, ושיעזרו לך לקום, ואם את רוצה גם להתקלח. עדיף לא לדחות כיוון שככל שיעבור הזמן, יכאב יותר. אם ממש כואב לך, אפשר גם לקום רק לכסא, לא חייב מיד להתהלך, העיקר לקום.
9. ללכת – אם אפשר ביום הראשון, אם לא, ביום שאחריו, לאט ובזהירות. ההליכה עוזרת להחלמה.
10. לבקש כרית נוספת – אם את צוחקת, משתעלת, בוכה – הדקי הכרית אל הבטן התחתונה. כשאת מניקה, הניחי את התינוק/ת על הכרית (במיטה או בכיסא) – הרבה יותר קל.
11. מים, מים , מים – לשתות המון!!! מיד לאחר הניתוח – כדי למלא את שקית הקטטר, בימים שאח"כ – בריאות לגוף, טוב להנקה, וכן עוזר ליציאות רכות.
12. תחתונים – תחתוני רשת חד פעמיים, או תחתוני סבתא – הם גבוהים ולא לוחצים על הצלקת.
13. מבקרים – דאגי שמי שמגיע אלייך (לבית החולים, ואח"כ הביתה) יהיו אנשים שאת אוהבת, שמוכנים לעזור, ושמחזקים ועוטפים אותך. מי שלא עומד בקריטריונים הנ"ל – שלא יגיע. לא לפחד  שאנשים ייעלבו, את לא יכולה לשלוט בתגובות שלהם, את כרגע עסוקה בעצמך ובתינוקך.
14. פרחי באך /הומיאופתיה – מומלץ לבדוק מראש למה את יותר מתחברת, ולהכין לך מייד לאחר הניתוח. בהומיאופטיה מומלץ גלובלים של ארניקה, פרחי באך – מומלץ  Star of Beit Leham
15. עיבוד החוויה – גם אם תכננתם לידה טבעית, שהגיעה לקיסרי, וגם אם הקיסרי היה אלקטיבי, יש המון רגשות סביב זה. כתבו את חווית הלידה הקיסרית, שחררו את החלומות האחרים שהיו לכן, ואם זה יושב עמוק יותר – לכו לעיבוד חווית הלידה – תצאו משם מחוזקות ומאמינות בעצמכן.

ללידות קלות ורכות לכולנו!

את הכתבה מעניקה לך באהבה נורית מלאכי דולה, מדריכת הנקה ומלווהה אימהות לאחר לידה, מטפלת בפרחי באך

להכיר את נורית טוב יותר לחצי כאן

לכתבה נוספת של נורית על הכנה רגשית ללידה לחצי כאן

בראשית ההנקה לא מעט נשים מתמודדות עם התופעה של פטמות כואבות, פטמות סדוקות ולעיתים אף חמור מכך. כל אישה שחוותה את זה יודעת שמדובר בכאב חד צורב ובלתי נסבל שתוקף אותך בשניה שהתינוק מתחיל את ההנקה. ברוב המקרים התופעה נובעת משלושה גורמים עיקריים:

1. אחיזה לא נכונה של התינוק את השד latching

2. פטריה thrush

3. פטמה שעדיין לא הסתגלה לאלסטיות הנדרשת בזמן היניקה.

קיימים כאבים בפטמה הנובעים מפטרייה, מבנה של שד מבנה לסת של תינוק, לשון קשורה ועוד גורמים נוספים – לאיבחון הגורם מומלץ לגשת ליועצת הנקה מוסמכת לאיתור מיידי של הבעיה ושיפור ההנקה. בינתיים הנה כמה דברים שחשוב שתדעי.

איך מתמודדים נכון עם פטמות כואבות לחווית הנקה נעימה ?

נתחיל מהגורם השני, הפשוט יותר להתמודדות – הגמישות של הפטמה. בזמן היניקה הפטמה גדלה כמעט פי 2 בפיו של התינוק. עניין זה מצריך מהעור להיות גמיש ורך במיוחד. לטובת העניין צייד אותנו הטבע בבלוטות מונטגומרי. מדובר על צבר בליטות קטנות שחג סביב הפטמה ומפריש חומרי סיכה טבעיים לקראת הלידה ובהנקה. חומרים אילו לרוב מספיקים כדי לרכך את העור. עם זאת לעיתים מסיבות שונות הקשורות לתזונה שלנו, למזג האויר, לסבון שאנחנו משתמשות בו ואפילו לחומרי הכביסה – העור שלנו יבש והפעילות הטבעית של בלוטות מונטגומרי אינה מספקת.

במקרים כאילו מומלץ לקראת הלידה או מייד אחריה להתחיל לסייע בריכוך והגמשת העור באמצעות חומרים טבעיים. לטובת העניין פיתחה Motherlove משחה לפטמות המבוססת מחומרים טבעיים בלבד 100% אורגניים באישור המחמיר של ה USDA.

לטובת הכנת הגוף להנקה, מומלץ למרוח את המשחה ימים ספורים לפני הלידה

ובימים הראשונים להנקה עד שתחושת הכאב שבמשיכת הפטמה חולפת והשד מתרגל לפעילות החדשה.

עכשיו בואי נבין כיציד להתמדד עם הגורם הראשון – אחיזה לא נכונה (latching) של התינוק את השד. הנקה לא נכונה היא לרוב הגורם העקרי לפטמות סדוקות, פצועות ולעיתים אף חמור מכך. בהנקה נכונה הפטמה לא נמצאת בחיכוך עם החניכיים של התינוק אל מכוונת לתוך החלק הגבוה של החך שהוא רך. (הרגישי עם הלשון שלך את החך הגובה שלך והרגישי כמה הוא רך ביחס שלאר חלל הפה).

חשוב מאוד! אם את מתחילה להרגיש כאב בהנקה, אפילו בהנקה הראשונה, גשי מייד ליועצת הנקה מוסמכת שתבדוק האם יתנוקך תופס נכון את השד.

אם הגעת למצב של פטמות סדוקות הנה מה שעלייך לעשות:

1)      שינוי תנוחת ההנקה לעיתים תכופות לרוב עוזר. נסי למצוא את זו הנוחה לך ביותר. נ

2)      נסי להירגע ולשחרר מעט חלב על מנת שברגע שהתינוק מתחיל לינוק כבר יש לו חלב על השפתיים. וודאי שאת מרוקנת את שדייך על מנת למנוע גודש.

2)      שטפי את שדייך והשאירי אותם באוויר צח ושמש ככל שתוכלי

3)      מרחי משחה לפטמות של Motherlove. המשחה מכילה שמן זית כתית מעולה, חמאת שיאה, וקס דבורים וצמחי מרפא כמו קלנדולה, קמומיל, (נטופית רפואית) מרשמלו.

4)      אלו וורה, ודבש גם הם יכולים לעזור – חשוב לשטוף את הפטמה לפני הנקה

5)      הניחי שקיות תה שחור חמימות אשר כוללות טאנין (החומר המצוי בקליפות של ענבים ופירות נוספים) להקלה

6)      ייתכן שיש לך דלקת מקומית אשר גורמת לפטמות סדוקות, מומלץ לגשת ליועצת הנקה מוסמכת לאבחון

מה היא פטריה (thrush)?

לעתים עלול להופיע זיהום פטרייתי אשר גדל במקומות לחים כמו כפלי עור אצל התינוק. הוא מופיע כגירוי אדום, מגורה ומציק על הצוואר בתי השחי וירכיים. וגם ככתמים לבנים על הלשון ועל פנים הלוע. הזיהום יכול להתבטא גם כתפרחת חיתולים שאינה מתנקה כמו שצריך. ברגע שה פטרייה (thrush) עוברת לאמא המניקה, הוא גורם לתהליך ההנקה להיות מכאיב ושורף. הפטמות מגורות, אדומות ומגרדות ולעיתים מופיעים עליהן כתמים לבנים. גם התינוק וגם האם צריכים לקבל טיפול על מנת למנוע הדבקה חוזרת זו של זה אפילו אם הסימפטומים מופיעים רק פעם אחת.

מה ניתן לעשות?

טיפול בפטריה מצריך גישה הוליסטית הכוללת דיאטה מתאימה והגיינה ביתית.

1)       ניתן לטפל בה באופן הדומה לטיפול בפטרייה וגינלית, לאכול מוצרי מזון שמאזנים את מערך הבקטריות במעיים, בניהם מיסו, יוגורט ומשקאות פרוביוטים. אסידופילוס יכול להיות מדולל ולהינתן לתינוק דרך הפה (בהוועצות עם רופא ילדים). כמוסות פרוביוטיות גם הן זמינות לרוב.

2)       דאגי להעשיר את ה"פלורה" – החיידקים הטובים במעיים שתורמים לאיזון. את זה ניתן להשיג על ידי צריכת מוצרים הכוללים שמרים והפחתה בכמות הסוכר.

3)       אפשר להתייעץ עם נטורופת או מומחה לצורך קבלת חיזוק למערכת החיסונית שלך על ידי נטילה של ויטמין C, ויטמין B לסוגיו, כמוסות שום, אבץ ואכניצאה.

4)       דאגי להגיינה בסיסית. שטפי ידיים במים וסבון בתכיפות על מנת למנוע העברת הזיהום. שמרים מסוגלים לחיות על גבי מגבות, לכן שימוש במגבות נייר עד שהזיהום הפטרייתי עובר, מומלץ ביותר. אחרי שימוש במגבות, יש לכבס אותן או לשטוף היטב במים וסבון ומומלץ להוסיף מעט חומץ לבן על מנת לוודא שהשמרים מושמדים.

5)       סטריליזציה – חשוב שכל מה שבא במגע עם התינוק, או חלב האם יעבור ניקוי וחיטוי סטריליים. זה כולל ניקוי במים חמים וסבון, או במדיח הכלים על מנת להשמיד את הפטרייה. דאגי לנקות מקומות שבהם עלול לגדול עובש (מקומות לחים וקרירים, טחובים) באקונומיקה או בחומץ.

6)       שפשפי בעדינות את איזור פנים הלחיים של התינוק בסודה לשתייה מהולה במים ארבע פעמים ביום. תוכלי גם למרוח יוגורט פרוביוטי על פטמותייך ולשטוף לפני הנקה.

7)       רססי מקומות לחים על הגוף. בתי שחי, מפשעות, מתחת לשדייך ברבע כף של חומץ מהולה בכוס מים. עשי זאת מספר פעמים ביום, עד שבועיים או עד שהסימפטומים נעלמים.

8)       דאגי לאוורר את אזור השדיים, לכי ללא חזייה מתי שמתאפשר, חשפי את השדיים והפטמות לאור ושמש ככל הניתן, החליפי חולצה ברגע שזו נעשית לחה מחלב ההנקה ונסי להמעיט בשימוש בפדים סופגים להנקה, או להחליפפ באופן שוטף. זכרי, פטריה מלבלבת באזורים לחים ובייחוד באזורים שלחים מחלב אם.

9)       אחרי הנקה, שטפי את הפטמות בכף חומץ תפוחים מהול בחצי כוס מים.

10)   שמן זית מעולה כנוגד פטרייתי, אפשר למרוח על האיזור הנגוע.

12)   תמצית זרעי ענבים היא חומר אנטי בקטריאלי שמופק מענבים, קליפות וגרעיניהם והוא חומר מומלץ לנשים מניקות כנוגד דלקת ומועיל כנגד פטריה. המינון המומלץ הוא 10 טיפות של תמצית מהולה ב 30 מיליליטר של מים מזוקקים. את התמיסה יש למרוח על אזור הפטמות וההנקה, שימי לב. הרבולוגים יכולים להמליץ על מרית התמיסה בחלל הפה של התינוק, אך מומלץ להוועץ עם מומחה. דעי שהתמיסה מרה מאד.

13)   ולסיום המלצה גורפת שנכונה גם כאן – נוחי הרבה, ככל שתוכלי.

לרכישת משחה לפטמות Motherlove לחצי כאן

להלן דירוג המשתמשות במשחה, כפי שמופיע באתר Amazon – מבוסס על דירוג אובייקטיבי!

המשחה של Motherlove זכתה בכמות המדרגות הגבוה ביותר

בהשוואה לשאר המשחות ובציון הגבוה מכולן!

136 מדרגות מתוכן 80% נתנו 5 כוכבים ו-10% העניקו 4 כוכבים! הנה ציטוטים נבחרים על ידי Amazon.

כתבה שתעניק לך כלי ראשון להכנה רגשית ללידה שלך!

אפשר לתרגל עם בן הזוג או עם חברה קרובה. אורך 13 דקות.

אז מה זו בעצם הכנה רגשית?

הכנה רגשית אומרת שכמו שהגוף שלנו עובר שינויים פיזיים הוא עובר גם שינויים רגשים. ומעבר לברור מאליו – ההורמונים שמשגעים אותנו, ומשנים לנו מצב רוח בשניות, אנחנו מתמודדות מול הלא ידוע במשך 9 חודשים, ובטח שלקראת הלידה.

עולות לנו שאלות – האם אדע להתמודד עם הכאבים בלידה? מה יראה בן הזוג שלי? האם הוא יידע לעזור ? הוא בכלל רוצה להיות שם? האם אני בכלל מוכנה להיות אמא? אמא לשניים (שלושה- חמישה וכו')? איך אסתדר אחרי הלידה? מה יקרה עם החופש שלנו? עם הזוגיות שלנו?

אלה רק חלק מהשאלות שאנחנו מוטרדות מהן לקראת הלידה, ואני רוצה לדבר איתכן עליהן. ולנסות לעזור לכן למצוא בתוככן את התשובות, ואת הכח והעוצמה להתמודד איתן.

הדבר החשוב ביותר בהכנה רגשית היא שהכל במחשבה, ואם זה כך, הרי אנחנו יכולות לשנות את המחשבות. שלנו. נכון, זה לא קל, וזה דורש עבודה ותרגול, אבל זה מעצים ומשתלם.

עכשיו אסביר. את "הכל במחשבה" –  ד"ר מסרו אמוטו ערך ניסוי מדהים וכתב על כך ספר – "מסר מהמים". בניסוי הוא שם טיפות מיים בכמה בקבוקים. בקבוק אחד הוא קילל, אחד הוא בירך, לאחר השמיע מוזיקה, וכך האלה הפעיל מניפולציות רגשיות ואנרגטיות על בקבוקי מים שונים. לאחר מכן לקח ובדק במיקרוסקופ איך נראות טיפות המים – וגילה שטיפות המים משנות את צורתן ומגיבות לאנרגיה שהפעילו עליהן. הטיפה שבירכו נראתה זוהרת עם מעין קריסטלים קטנים בקצוותיה, ואילו הטיפה שקיללו אותה, הפכה מעין אפורה ומלוכלכת.

הוא הגיע למסקנה המדהימה, שלמילים ולמחשבות יש השפעה על המבנה המולקולרי של החומר -

ואם לפשט את הנושא למילים ולמחשבות (לכוונות) יש השפעה על מה שקורה לנו ועל איך שאנחנו נראים.

אז מה אנחנו לומדות מזה ללידה שלנו?

שני דברים חשובים לנו לקראת הלידה, להאמין בעצמנו ובגופינו, ולהפריד כאב מסבל.

בניקוד שונה המילה כאב היא כ-אב (כמו אבא) – מה שאומר שהכאב הוא כמו אב לנו, דואג לנו. ומה שאנחנו למדות מזה שהכאב, כמו הפחד, מגיע כדי להתריע בפנינו שמשהו קורה. למשל, אנחנו קמות בבוקר עם כאב בטן, אנחנו לא ישר סובלות, אנחנו בודקות מהי הסיבה לכאב הבטן – האם אכלנו משהו לא טוב, האם היינו בשירותים היום, אולי בכלל לא אכלנו ולכן כואבת לנו הבטן – בכל מצב, הכאב מגיע כדי שנבדוק את עצמנו , מה עשינו, או מה לא עשינו, ונתקן את המצב.

עוד דוגמא שאני מאד אוהבת לתת היא רץ מרתונים. הוא מגיע לחצי הקילומטר האחרון במרתון החשוב בחייו, זה שאם ינצח אותו, יזכה בתהילה עולמית, ופתאום ממש לפני הסוף – נתפס לו השריר ברגל. האם הוא יעצור, ויגיד כואב לי, אני סובל, עוצר הכל, לא יכול יותר? בדר"כ לא – הוא יגיד לעצמו, אוקיי נתפס לי השריר, אני אתן "פוש" אחרון, ואח"כ אשים משחה / אעשה אמבטיה חמה / עיסוי טוב וכו'. כלומר, הוא לוקח את מה שיש לכאב לומר לו – אימצתי יותר מדיי את השריר הזה, אני צריך לטפל בו, וממשיך הלאה.

אותו דבר אנחנו בלידה (אפשר לאמץ את זה בכלל לחיים) – אם נחשוב על הכאב של הצירים בלידה, כמשהו שמקדם אותנו, שעוזר לתינוק שלנו להתברג בתעלת הלידה, נראה את הצירים באמת כמו שהם, התכווצויות שמודיעות לנו שהגיע זמן ללדת, שעוזרות לתינוק שלנו, שעכשיו הזמן לעזוב הכל, להתרכז ולתת לכאב לעשות את מה שהוא צריך – לפתוח את צוואר הרחם לקראת יציאת התינוק שלנו – זה מה שהצירים יהיו עבורינו.

אם נחליט שאנחנו לא סובלות מהכאב, אלא מתקדמות איתו ודרכו, לקראת פגישה עם התינוק שלנו, אנחנו נצליח לראות את זה כך.

יש לנו כח, בעזרת המחשבה שלנו, לראות את הדברים כמו שאנחנו רוצות לראות אותם!!!

ואיך בעצם משנים את המחשבות שלנו, הרי זה טבעי שיהיו לנו חששות לקראת הלידה, לקראת הלא נודע?

אני רוצה לעשות איתכן תרגיל קטן שתוכלו לעשות אותו לבד על כל חשש שלכן, ושל בני הזוג שלכן.

ניקח משפט אחד שהרבה נשים חוששות ממנו – "ואם הכאב יהיה גדול מדיי ולא אוכל להתמודד" (כמובן שזה תופס לגבי כל משפט – אני פוחדת שיחתכו אותי, אני מפחדת שאקח אפידורל מוקדם מדיי, מפחדת שלא יתמכו בי, וכו')

כעת בקשו ממאדם שאתן סומכות עליו ושאינו שיפוטי לגביכן לשאול אתכן ו"מה יקרה אז?"

למשל:

נורית – אני מפחדת מהכאב בלידה, ואם לא אדע להתמודד איתו?

חברה– ומה יקרה אז?

נורית – ארגיש שאני לא חזקה מספיק, שאין לי מספיק כח סבל

חברה– ומה יקרה אז?

נורית – אתאכזב מעצמי, ואולי גם בן זוגי יתאכזב ממני

חברה– ומה יקרה אז?

נורית–אצטרך להתמודד גם עם כאבי הצירים וגם עם האכזבה מעצמי, והאכזבה של בן זוגי

חברה– ומה יקרה אז?

נורית – יהיה לי קשה, אבכה הרבה, ולא אתמודד – ארגיש כשלון

מה שאנחנו בעצם שומעות פה, זה שאני מפחדת גם מהתמודדות עם הכאב, אך גם מהתמודדות עם איך שבן זוגי יראה אותי, וחשוב מכך, איך אראה את עצמי.

הגענו לפחד העמוק והאמיתי באמת כפי שהוא מופיע אצל נורית למשל. לכל אחת יכול להיות סט תשובות אחר.

עכשיו כשגילינו מה הפחד – מה עושים?

מה שאני רוצה לעשות הוא בעצם להוציא את המחשבה הזו, ולשתול במקומה מחשבה חיובית – "מחייבה" שתעצים ותקדם אותי לקראת הלידה, למשל – "אני מאמינה בעצמי שאדע להתמודד עם הכאב", או "אני מאמינה שאעשה כל מה שביכולתי להתמודד עם הכאב" או "אני לא יודעת מה יהיה ולכן סולחת לעצמי אם לא אתמודד כמו שחשבתי שצריך" או "אני מקבלת את עצמי בכל דרך בה אבחר להתמודד עם הכאבים" – ואפשר עוד ועוד, כל אחת תתחבר למשפט אחר. ברגע שמצאנו את המשפט "שלנו" המשפט שאנחנו הכי מתחברות אליו – רשמו אותו על פתק קטן, ושימו אותו, על המראה בבית, על המקרר, בתוך הארנק, באוטו, בכל מקום שנראה אותו לפחות פעם ביום – אם לא יותר. וכך  בכל יום, עד הלידה, נגיד לעצמנו שאנחנו מקבלות את הבחירה שלנו, או מאמינות בעצמנו,  – בהתחלה זה נראה קצת מאולץ, אפילו מביך ומצחיק, אחרי הפעם הרביעית או השביעית (אצל כל אחת זו תהיה פעם אחרת), נתחיל להאמין בזה, לא רק בראש, אלא ממש נאמין בזה בלב, בגוף – ממש כל איבר בגופינו יידע שאנחנו מקבלות את הבחירות שלנו, או מאמינות בעצמנו – ונגיע ללידה מחוזקות, מועצמות ובעלות כוחות.

מה שאנחנו בעצם מנסות לעשות הוא לקחת כל חשש לקראת הלידה – ולהפוך אותו להעצמה – עוד דוגמא – אני מפחדת מהחתך יכול להפוך ל – "אני אעשה הכל שלא יחתכו אותי" או "אשתדל שלא, אך אקבל כל דבר באהבה". ודוגמא נוספת – אני מפחדת מחוסר תמיכה בלידה שאני רוצה – אם את רוצה לידה טבעית, ובן זוגך לא מבין למה, או הפוך, אם את חושבת שאם יש אפידורל, אז למה לא , בעצם, והוא חושב שכדאי שתתמודדי עם הכאב – בכל מצב, התמיכה צריכה לבוא ממך, מבפנים, את צריכה להאמין בדרכך באמונה שלמה, ואז גם הסובבים אותך יבינו שאת כל כך מאמינה, שאין להם ברירה אלא להצטרף אלייך בדרכך.

דניאל שטרן, מדבר בספרו "הולדתה של אם" על ההבדל בין איך שאנחנו מדמינות את התינוק, לבין איך שהוא בפועל, ואני רוצה לדבר על ההבדל הזה בהקשר ללידה – לעיתים ההבדל בין איך שאנחנו מדמיינות את הלידה – לידה טבעית נהדרת, שקרתה קצת אחרת, או לידה עם אפידורל ובסוף לא הספקנו לקחת – לעיתים ההבדל הזה יכול לגרום לתחושת אכזבה מעצמך, ואני מבקשת להזכיר לכן, לקראת הלידה, שבתהליך הלידה כולו, לא הכל בשליטתינו, יש בתהליך הזה איתנו את התינוק שלנו, את בן הזוג שלנו, ויש איתנו בבית החולים מיילדות, רופאים וכו'.

מה שאני מנסה לומר פה בעצם, זה שגם אם הלידה לא תהיה בדיוק לידת החלומות שלך – דעי לפרגן לעצמך שניסית ככל יכולתך, שעשית את הבחירות הטובות בהתאם לנסיבות, ושאת מקבלת כל דבר שיבוא באהבה. גם את זה את יכולה לכתוב לעצמך בפתק – שכל מה שיבוא – את מקבלת באהבה.

שיהיו לכולנו לידות טובות ומעצימות!!!!

מבצע מיוחד לאימהות של מניקה!

כל מי שמזמינה את נורית להיות דולה וללוות אותה בלידה שלה

נורית מעניקה קורס הכנה ללידה בשווי 600 ₪ במתנה!

בנוסף בונוס טיפול מפנק לפני הלידה במתנה!

להכיר את נורית טוב יותר לחצי כאן

סיפורה של איילין אילן, יועצת הנקה IBCLC

לפני שלושים שנה, אחרי לידתו של בני הראשון, אני זוכרת שחשתי בודדה מאוד. מאוד רציתי ילד. כל חברותיי הטובות כבר הפכו לאמהות, אני נותרתי אחרונה. הייתי בת שלושים, נשואה ובעלת תואר ראשון. עם כל האהבה שחשתי כלפי הילד הזה, השתוקקתי לתקשורת עם מבוגרים והיו לי אינספור שאלות על גידול ילדים. קניתי ספרים, אבל עדיין חסרה לי ההדדיות והאמפתיה שניתן לקבל אך ורק משיחה עם אישה אחרת בארבע עיניים. משפחתי וחבריי, שאלו ללא הרף האם אני מרוצה מתפקידי החדש כאמא. בתגובה, "שיחקתי" באומרי; זה נפלא! אני כל כך מאושרת…. כאשר אני מביטה לאחור על תקופה זו, אני מבינה שלא הייתה לי עזרה  ולא יכולתי לחלוק את רגשותיי עם אף אחד. לא ששתי להודות כמה הרגשתי תשושה אז, עד כמה לא היה לי אף רגע לעצמי שלא לדבר על דקה לשתיית כוס קפה או קריאת עיתון.

האם זו מהות האמהות?

השלב הראשון  בין לידה עד6  חודשים, עלול להיות מרתיע, מפחיד ומבלבל. אמא חדשה עלולה להרגיש שהיא טובעת ומאבדת את זהותה . השיתופיות הגופנית(סימביוזה) המתרחשת, הינה חיונית ובריאה נפשית. אך עבור חלק מהנשים, יכול להיות תהליך קשה. כל אישה מסתגלת לאמהות בקצב האישי שלה. גמישות, היכולת "לזרום" וקבלת סגנון החיים החדש– הן היכולות שתעזרונה להסתגל לאמהות בצורה חלקה. ככל שאת יכולה להניח את צרכייך בצד, באופן זמני, כך ההסתגלות תהייה קלה יותר. ככל שתוכלי לדחות סיפוקים מיידים, כך ההסתגלות תהייה חלקה יותר. ככל שתוכלי לומר לעצמך; "קשה לי עכשיו, אבל המצב ישתפר" המעבר לאימהות יהיה קל יותר.

 מה אני מביאה לסדנאות שלי

התחלתי לעבוד עם אמהות חדשות לאחר לידה, לפני כעשור. מעולם לא שכחתי את החוויה האישית שלי, והשתמשתי בה, כאור מנחה.

 כיום, בישראל, אני מאמינה כי לחלק מהנשים המעבר לאמהות הינו "משבר חיובי". מרבית הנשים היום, הן נשות מקצוע או שואפות לכך. הן אסרטיביות, מכוונות מטרה ושועטות קדימה. אנו חיים בחברה המעודדת הקמת משפחה ובו בזמן מעודדת יצרנות וטכנולוגיה. כיצד אישה, הרגילה לעבוד מ9 עד 21 ב"היי-טק", מתמודדת עם התפקיד החדש שלה, הכולל טיפול בילדים, כביסה וניקיונות ועושה את המעבר לאמהות?

כיצד היא לומדת להיות אם? כיצד היא עוברת, מאישה בעלת-תפקיד בכיר-אסרטיבית-מקבלת החלטות-ומכובדת, לאם חדשה-השוחה בים של חוסר ודאות -שאינה יודעת את כל התשובות לכל השאלות-ופתאום חיה עם ספקות. מי נמצא לצידנו כדי לתת לנו משוב על "האם אני מצליחה בתפקיד החדש"? כיצד נדע מה לעשות? יש הגורסים כי תובנה זו הינה אינסטנקטיבית, אך אני מאמינה, שכמו בכל מקצוע חדש, גם האמהות נלמדת. גם  את האמהות צריך לגדל ולטפח, בדיוק כפי שאנחנו מגדלות ומטפחות את ילדינו.

איך זה קרה לנו?

טרם המהפכה התעשייתית, המשפחות חיו בתא משפחתי מורחב. האמהות לא נשאו את האחריות לצאצאיהן לבדן, תמיד הייתה בסביבה סבתא, אחות או דודה שעזרו לאמא הצעירה בגידול הילד. בימינו , החברה המודרנית חיה בתאי משפחה גרעיניית- אמא, אבא וילד. אם אין לך הורה בקרבה (ואם יש, אז לא תמיד מערכת היחסים תקינה) או חברה טובה שיש לה ילדים ומבינה את המצב, את עלולה למצוא את עצמך בבדידות נוראית מול תינוק מקסים, לעתים צווחני וחסר מנוחה.

אני מאמינה שהיום, להפוך לאם הינו אתגר מיוחד, כי לנו הנשים, יש ציפיות גבוהות מאוד מעצמנו. אנו עובדות בעבודות שבאופן מסורתי, החזיקו בהן גברים, הגענו למשרות חשובות ומכובדות (רופאות, עורכות דין, פוליטיקאיות, היי-טק, חינוך…) וכאשר אנחנו הופכות לאמהות, אנו אלו שצריכות לעצור , לוותר ולזוז הצידה לרגע. זה לא קל, ועבור רבות המצב עלול לגרום למערבולת ומהפכה פנימית.

אני מאמינה כי הניסיון להסתגל למצב החדש לבד, ללא עזרתן ותמיכתן של נשים נוספות,  עלול לגרום לתחושת בדידות.

טעימות בוקר מפגשים עוטפים לאימהות בראשית הדרך

בקבוצות שאני מנחה ב"מלהיב", תפקידי הוא,לאפשר לנשים לחלוק, ללמוד ולהציע תמיכה האחת לשנייה. בעיניי, אין נכון ולא נכון, כל אישה מביאה את אישיותה, ערכיה ומטענה לקבוצה. הקבוצה עוזרת לאמא החדשה להאמין בעצמה, כי בעולם של טכנולוגיה ותרופות פלא, יתכן ואיבדנו את היכולת לסמוך על עצמנו. בקבוצה, אנו לומדות שוב, כי זה בסדר לא  להרוויח כסף כרגע, והתמורה האדירה להבאת ילד לעולם, אף על פי שאינה נמדדת בממון, אינה ברת השוואה לדבר. אנו לומדות לדחות את הצורך שלנו בסיפוק מיידי, שכן בתור הורים, יש לפנינו המתנה ארוכה לפני שנשמע מילה טובה או תודה על היותנו אמהות טובות. תהליך האמהות הינו תהליך דינמי. אנו לומדות וצומחות כל הזמן, בדיוק כפי שילדנו צומחים ולומדים. אנו אנשים שזקוקים לאינטראקציה ותקשורת עם אנשים אחרים. אני מאמינה כי זה חיוני למצוא נשים אחרות לחלוק איתן את חווית האמהות בתקופה המיוחדת הזאת.

אני ממליצה בחום, לכל אם  שלא מכבר ילדה את ילדה הראשון, למצוא קבוצה בה תוכל להשתתף יחד עם נשים נוספות, בפגישות שבועיות.

אני איילין אילן, יועצת הנקה  BA, MA, IBCLC, חברה במועצה הבינלאומית ליועצי הנקה

ואני מזמינה את האמהות לסדנה בת שמונה המפגשים אצלנו "במלהיב".

ניתן להשיג אותי ב: 052-2840550

להכיר את איילין טוב יותר לחצי כאן

www.malhiv.org.il

]]> http://menika.co.il/7740/%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95/feed/ 0 http://menika.co.il/7719/%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%94-2/ http://menika.co.il/7719/%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%94-2/#comments Thu, 19 Apr 2012 10:36:52 +0000 ‫nika‬ http://menika.co.il/?p=7719

מכתב לניקה

שלום לך יקירה,

אני מנויה לניוזלטר שלך ומבקשת את עצתך בגמילה מהנקה. היום אלמוג בן 9 חודשים. עד גיל 4.5 חודשים ניזון מהנקה מלאה. בגיל 4.5 חודשים נכנס לגן והמשיך לאכול חלב שאוב מבקבוק עד גיל 8 חודשים. ( ללא תחליפי חלב בכלל). הוא אוכל כל 3 שעות בשילוב ארוחה מוצקה אחת ביום. היום מתחיל לאכול מאכלים שהוא מחזיק ביד…

במהלך החודשיים האחרונים אלמוג מסרב לאכול מבקבוק בשעת הערב לפני השינה ואני ממשיכה להניק ושופכת כל ערב בקבק של תמ"ל. חשוב לציין שבעלי שותף מלא בגידול של אלמוג וגם ממנו הוא מסרב לאכול מבקבוק. בגן- אין בעיה הוא אוכל הכל. בחודש האחרון אני שואבת פחות בזמן העבודה ובגן הוא התחיל לאכול תחליפים, בהתחלה הוא סרב ובהדרגה לא הייתה לו ברירה והוא התחיל לאכול תחליפים. אבל בבית בערב- הוא ממשיך בסרובו ותמיד מקבל הנקה בסופו של דבר. כבר אין לי כמויות של חלב כבעבר ואני רואה שהוא מתעורר מרעב בכל לילה (לא פספס לילה אחד בכל חייו הקטנים). אני תמיד מניקה באמצע הלילה ומחזירה למיטה.

איך אצליח להרגיל את אלמוג לאכול תחליפים ובהרגה לגמול מהנקה?

תודה, ח.

תשובתה של ניקה

יקירה, גמילה מהנקה זו אחת המשימות הכי מורכבות במסע הזה שלנו. היא מורכבת כי הנקה היא למעשה הרגל מאוד מושרש של התינוק, אבל לא רק, יש בה את אמצעי התקשרות הכי עמוק שלנו עם התינוק שלנו ואנחנו צריכות למצוא שפה חדשה, ועם תהליך הגמילה אנחנו צריכות להמציא את הנוכחות שלנו מחדש עם התינוק שלנו.

מה שאני כותבת כאן הוא לא הסבר של יועצת הנקה אלא הסבר שבא מנסיוני האישי עם ילדי ועם אימהות אחרות. להסבר מקצועי והדרכה אני ממליצה לפנות לאחת מ יועצות הנקה של 'מניקה'.

הרבה פעמים אני רואה שקושי בגמילה מהנקה כרוך גם בקושי שלנו לקבוע את הגבול, הרי אנחנו רוצות להמשיך להניק, ואם היה אפשר "רק בוקר וערב" אז היינו ממשיכות עם זה עד שנה. כשאנחנו מצהירות שאנחנו רוצות לגמול אבל בפנים חושבות לעצמינו משהו אחר, התינוק שלנו "מריח" את ההיסוס הזה והרבה פעמים "עוזר לנו" לא לשחרר אותו.

אז מה עושים? עד שאין בלבך החלטה חד משמעית ובלתי מתפשרת לסיום הנקה לצמיתות וללא חריגות, הייתי קוראת לזה במקום גמילה מהנקה > "שינוי חוזה ההנקה" הקיים בניכם.

תשאלי את עצמך איזה סוג של הנקה כן הייתה מקובלת עלייך ותתחילי בהדרגה צעד אחר צעד ליישם אותה.

לרוב את תגלי שדווקא הנקת הלילה היא זו שהכי קשה להיפרד ממנה (כי עדיף לקום 10 דקות ולגמור עם זה מאשר להתווכח עכשיו ולחנך ב 3 לפנות בוקר), כנ"ל לגבי הנקות שצמודות להרדמה שגם שם הציצי עבור הבייבי שלך הוא ממש כמו חפץ מרדים. אני הייתי מתחילה בהנקת יום אחת שאותה את מחליטה להוריד. הנקה שרירותית שיש ביכולתך לסרב לה. בזמן שהתינוק ער שאפשר להסביר. כאן אני אומרת שכל אמא תמצא את המילים שלה. את יכולה לאמר לו "עכשיו זה לא מתאים לי אם אתה רוצה בוא לחיבוק" או "קח מוצץ"…

זה מסר שצריך לחזור עליו בעדינות ובנחישות במשך מספר ימים. בהתחלה זה יתלווה להרבה הסברים, התנגדויות, אולי סצנת בכי אולי כעס. לך צריכה להיות מנטרה אחת רגועה ועקבית – הסוד הוא להיות עקבית ולא להכנע (ובלבד שאת ב 100% שלמה עם עצמך). גם כשהוא בוכה מסרב וכועס לחיך בנועם לחבק לאמר שאת אוהבת אבל פשוט כרגע זה לא מתאים.

אחרי שתעברי את המסוכה הזו הוא כבר ידע שלך יש מילה. כשאת אומרת זה לא מתאים – זה פשוט קורה – תהליך חשוב לבניית הקשר שלכם לעתיד!

בהמשך הדרך הייתי עוברת לגמילה מהנקות יותר מאתגרות.

השארי מחוברת לרצונות האמיתיים שלך – הם יודעים עלינו הכל. כשבאמת לא תרצי יותר להניק – אז זה יגמר.

גם הנקה אחת או שתיים ביממה – זו הנקה!

גם הנקה מזדמנת במהלך השבוע – זו הנקה!

זה לא חייב להיות הכל או כלום. פשוט ליצור חוזה חדש בניכם, ואל תשכחי – את האמא, זה גופך ואת מחליטה עליו. מעבר לזה ויש לך יכולת כמעט מאגית להשליט את הרצונות שלך על התינוק – ובלבד שאת באמת מחוברת לרצונות האמיתיים שלך ומשדרת בטחון בהחלטות שלך בדרך שלך . הוא יקלוט טוב טוב מי הבוס ויזרום איתך לאן שתקחי אותו.

ועוד משהו. לפעמים בגיל הזה אנחנו חושבות שאין לנו כמויות חלב כמו פעם, החזה לא שופע אין את תחושת המלאות של פעם. זה למעשה השלב שבו הנקה מתבססת החזה קטן באופן יחסי וייצור נעשה לפי דרישה. הסטוקים והמלאות של פעם כבר אינם. זה שלב שבו ההנקה מאוד מדויקת. בחודשים מתקדמים יכול להצאת 40-50 מ"ל אבל הם שווים זהב!

בחודשים מתקדמים תחשבי על כל מנה שיוצאת כמו מנת חיסון, במיוחד מעל גיל שנה שאז הרכב החלב משתנה, הכמות קטנה אבל בכל מנה יש אוצרות לבריאות התינוק שלך שגם מנה אחת ביום יכולה לשמור עליו לכל החיים!

לסיום אני אספר לכן שאני "רציתי" לגמול את הקטנה שלי מגיל שנה. בגיל שנה וחודש שלה טסתי לחו"ל ל 8 ימים בלי הילדים. 8 ימים שבהם לא הנקתי ולא שאבתי ולא הייתי בסביבת תינוק, כך שהגוף שלי קיבל הודעה חד משמעית שההנקה הסתיימה.  בסיום הטיול כבר לא היה לי כלום, השדיים שלי עברו תהליך גמילה מגודש לריקון מוחלט. ביום הטיסה חזרה לקחתי 3 קפסולות של מור מילק. בערב כשהגעתי הביתה כבר התחיל טיפה להתמלא הציצי מההתרגשות ומהכדורים הקטנה שלי ישר כשראתה אותי ניגשה לציצי והתחילה לינוק. היא המשיכה לינוק עד גיל שנתיים וחצי (פעם פעמיים ביום ולפעמים בכלל לא).

אני מרגישה שההשקעה הזו ניכרת בבריאות ילדיי (טפו) ובקשר שלי איתם ויותר מהכל בעצמאות ובבטחון שלהם בעולם.

ללמוד מזה שאף פעם לא מאוחר לחזור להנקה, גם אם היא חלקית (את את בריאה והבייבי שלך יודעת את העבודה), ושאפשר לשלב הנקה בכל מיני דרכים והנקה לא אומר בהכרח שאת לא חופשיה לחיות את ייך כרצונך.

אם את מחפשת תהליך יותר מובנה ממליצה לפנות ליועצת הנקה. יועצות הנקה מסייעות גם בתהליך גמילה נכון והן בהחלט כתובת לכך.

לכתבה בנושא גמילה לחצי כאן 

לכתבה בנושא סרבני בקבוק לחצי כאן

רשלנות רפואית בחדר הלידה

מאת עו"ד דוד פייל מומחה רשלנות רפואית

טעויות עלולות לקרות, למרבה הצער, גם בחדר הלידה.

במהלך הלידה, חייהם של התינוק ושל היולדת תלויים בצוות הרפואי, באופן קבלת ההחלטות של הצוות ובמידת תפקודו המקצועי בחדר הלידה. מאחורי כל מקרה של רשלנות רפואית ישנו אדם שחייו נפגעו ושובשו באורך לא צפוי. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברשלנות בלידה, אז הפגיעה עלולה להיות לכל החיים. הנסיון מראה כי ישנן מספר טעויות נפוצות העלולות לקרות בחדר הלידה, במידה ולתינוק או ליולדת נגרם נזק בשל טעויות אלה מומלץ לבדוק אם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.

חוסר תשומת לב של הצוות הרפואי

על הצוות הרפואי לדאוג לשלומם של היולדת והתינוק לפני, במהלך ולאחר הלידה.  רופאים חייבים לדעת לקבל החלטות תוך זמן קצר ולהתייחס לתלונות המטופלת. לעיתים בשל עומס בחדר הלידה, מחסור בכח אדם ובמקרים קיצוניים אף בשל יהירות של הרופא, תלונותיה של היולדת או מצוקה של העובר אינם מקבלים מענה הולם מצד הצוות הרפואי. חוסר ההתייחסות של הצוות הרפואי עלול לגרום לתוצאות חמורות ופגיעה קשה ליולדת ולתינוק.

ניתוח קיסרי

אחד הגורמים הנפוצים לרשלנות רפואית הוא שלא ניתנה הוראה לביצוע ניתוח קיסרי במועד.  כאשר עובר במצוקה, הזמן שחולף לא פועל לטובתו ועל הרופא לקבל החלטה במהירות שתמנע פגיעה בעובר או באם. בנסיבות מסויימות כגון משקל גבוה של העובר, קצב לב חריג של העובר, סיבוך של השילייה או לידה שמתארכת יותר מדי –  רופאים מיילדים צריכים לקבל החלטה אם לבצע ניתוח קיסרי. בדרך כלל מחליטים על ביצוע ניתוח קיסרי במידה וכל עיכוב נוסף בלידה רגילה עלול לסכן את היולדת ואת העובר.

למרות שניתוח קיסרי הוא ניתוח שכיח, חשוב לזכור כי זהו תהליך כירורגי מורכב והעיתוי שלו קריטי. במידה והניתוח לא בוצע בזמן, או שהיולדת והעובר נפגעו כתוצאה ממנו, יש לבדוק אם רשלנות רפואית של הרופא גרמה לנזק.

מעקב מוניטור

מטרתו של המוניטור היא לעקוב אחר הסימנים החיוניים של האם והתינוק באמצעות מעקב אחר הצירים ותנועות העובר. לדוגמא, חוסר בחמצן לעובר יכול לגרום לפגיעה מוחית קשה. טעויות שקשורות למעקב המוניטור עלולות להיווצר כאשר אין מי שיפענח את תוצאות המוניטור או שהצוות הרפואי טעה בקריאת המוניטור, כלל לא עשה בו שימוש או שלא חובר. בשל טעויות אלה, פגיעות חמורות עלולות לקרות לתינוק או ליולדת ובמקרה כזה יש לבחון אם הייתה רשלנות.

לידה מכשירנית

ישנם מקרים בהם  הצוות הרפואי מחליט על  לידת מלקחיים או לידת וואקום.  זהו תהליך הדורש מיומנות וניסיון רב של הצוות הרפואי. עצם ההחלטה על לידה מכשירנית אינה מצביעה על רשלנות, אלא שלידות כאלה עלולות להתבצע שלא כמו שצריך וכך לגרום לנזק. במידה ונגרם נזק כלשהו בעקבות לידה מכשירנית שלא בוצעה כראוי יש לבחון אם מדובר ברשלנות רפואית.

לצפייה בסרטון הדרכה בוידאו המסביר איך לזהות רשלנות בלידה לחצי על התמונה:

רשלנות רפואית בלידה מתרחשת הרבה יותר מכפי שאנשים חושבים. אם ישנה תחושה  שמשהו לא נעשה כשורה בלידה,  מומלץ לקבל ייעוץ משפטי.

כתב עו"ד דוד פייל / מומחה רשלנות רפואית

077-6670224 | www.malpractice-law.co.il

הביאי את עצמך להנקה כשאת נינוחה, לאחר ששתית ואכלת לטובת הצלחת ההנקה

הוסיפו תפוח מידי יום לתזונה – צעד קטן שמוסיף בריאות גדולה.

גם אם ילדת בקיסרי בפעם הראשונה את עדיין מסוגלת ללדת בלידה טבעית אם תרצי בכך